החלטה בתיק מ"ת 29231-11-12

1. בחינת חלופת מעצר ביתית ביחס למשיב.
2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"), ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק ונשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק.
3. על פי המתואר בכתב האישום וכמפורט בהחלטתי מיום 24.12.12, בעקבות סכסוך אשר התגלע בין משפחת המשיב למשפחת וותאד (להלן: " הסכסוך") הגיעו ארבעה צעירים המשתייכים למשפחת וותאד (להלן: " האחרים") למוסך אשר בבעלות בנו של המשיב על מנת להתעמת עם מי ממשפחת המשיב.
4. משהבחין המשיב באחרים ירה לעברם ופגע בעכוזו ובירכו השמאלית של אחד מהם. בעקבות הפגיעה החלו האחרים להימלט אך המשיב המשיך לירות לעברם עד שלבסוף נמלט מן המקום.
5. במקביל להגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
6. ביום 24.12.12, חרף טענות הסנגור לעניין אי זיהויו של המשיב, קבעתי כי " קמה תשתית ראייתית לכאורית ביחס למיוחס למשיב בכתב האישום" (פסקה 37) והוריתי על קבלת תסקיר אשר יבחן חלופת מעצר.
7. שירות המבחן עמד על אישיותו של המשיב והתרשם כי למשיב סף תסכול נמוך, נטייה לרגשנות יתר ונוקשות מחשבתית. עוד הוסיף כי עברו המכביד של המשיב בעבירות נשק יחד עם היעדר המידע ביחס לסכסוך הנוכחי מקשים על שלילת סיכון. לבסוף העריך כי רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות הינה בינונית והתוצאות הצפויות ממנה, באם תתרחש, צפויות להיות ברמה בינונית - גבוהה. 
8. לעומת זאת גילו המבוגר של המשיב, מצבו הרפואי, חווית המעצר המורכבת ובחירתו של המשיב לשתף ביחס לעברו מהווים גורמים מפחיתי סיכון.
9. שירות המבחן בחן את קרובי משפחתו של המשיב  (להלן: " המפקחים המוצעים") והעריך כי מדובר באנשים בעלי גישה בוגרת, למעט מפקח אחד אשר נפסל, המבינים את מלאכת הפיקוח והעריך כי ביכולתם לפקח על המשיב.
10. נוכח האמור ובדגש על אופי העבירה המיוחסת למשיב ועל העדר מידע אודות הסכסוך הנוכחי התקשה שירות המבחן להעריך את אופי החלופה המוצעת ועל כן לא בא בהמלצה חיובית.
11. ב"כ המבקשת הפנתה לעבירות המיוחסות למשיב, המקימות עילת מעצר סטטוטורית, לעברו הפלילי המכביד של המשיב, להימלטותו לתקופה ארוכה ולהעלמת האקדח.
12. בפן המשפטי הדגישה כי בעבירות נשק ברירת המחדל הינה מעצר עד תום ההליכים ושחרור לחלופה הינו חריג המצריך טעמים כבדי משקל. 
13. בהמשך הפנתה להערכת המסוכנות ולאמור בתסקיר ביחס לסכסוך ועמדה על אמרותיו של המשיב אשר מחד גיסא טען כי לא התגלע כלל סכסוך אך מאידך גיסא מסר בחקירותיו כי נעשתה סולחה קרי, התגלע סכסוך.

ב"כ המשיב הפנו לתמלול חקירתו של המשיב ולפיה "סולחה בלוד הייתי עושה סולחות הייתי כשמצב של בריאות היה יותר טוב לפני שנתיים שלוש עשיתי סולחה".

אלא שלעניין זה חשיבות פחותה כשהרקע לאירועים מושא כתב האישום הינו סכסוך בין משפחת המשיב למשפחת המתלוננים.

14. ב"כ המשיב הפנה לגילו המבוגר של המשיב, למצבו הבריאותי ולעובדות כתב האישום ביחס לרצונם של האחרים, אשר הגיעו חמושים באלה, בתקיפת המשיב כך שיש לראות בירי כהגנה עצמית.
15. בהמשך הפנה לאמור בתסקיר לעניין נטישת הדרך העבריינית ועמד על הזמן הרב שחלף מהסתבכותו הקודמת של המשיב עם החוק.
16. באשר לסכסוך הדגיש כי המשיב שולל לחלוטין קיומו של סכסוך וציין כי הסולחה, אותה ציינה ב"כ המבקשת, הינה סולחה ישנה אשר אינה קשורה לסכסוך המופיע בכתב האישום.
17.  לבסוף הפנה לפסיקת בית העליון הרואה בהמלצת שירות המבחן כהמלצה בלבד כך שבמקרים מסוימים, ואף במקרים חמורים מן המקרה דנן ובדגש על התאמתם של המפקחים, ניתן יהיה לשחרר לחלופה חרף המלצת שירות המבחן.